היום מציינים את יום סיפורי האגדות הלאומי (National Tell a Fairy Tale Day). אגדות הן לא רק לילדים – רבות מהן טומנות בחובן סודות ושיעורים מוסריים עמוקים. דוגמה מובהקת לכך היא הסיפור על בובת העץ המפורסמת, פינוקיו (Pinocchio).
מחבר
הספר הוא הסופר האיטלקי קרלו קולודי (Carlo Collodi). למרות
שמעולם לא נמצאו מסמכי חניכה רשמיים בארכיוני הלשכות באיטליה (Italy), קולודי
היה מוקף בבונים חופשיים (כולל המוציא לאור שלו וחבריו הקרובים), נלחם למען איחוד
איטליה, וחוקרי הבנייה החופשית מכנים אותו "בונה חופשי ללא סינר" (Massone senza grembiule).
מדוע?
משום שכשקוראים את פינוקיו בעיניים מסוניות, מגלים שזוהי למעשה אלגוריה מבריקה
לעבודתו של הבונה החופשי.
פינוקיו
מתחיל את דרכו כבול עץ מחוספס ופראי – המקבילה המושלמת לאבן הגולמית (Rough Ashlar). הוא
פועל מתוך יצרים ומתפתה בקלות. כדי לזכות באנושיותו, עליו לעבור מסע של חניכה (Initiation): הוא
עובר מבחנים של מים, אש ואוויר, ואף חווה "מוות סמלי" בתוך בטנו של
הכריש – ממש כמו השהייה בחדר ההתבוננות (Cabinet of Reflection).
לאורך
מסעו, פינוקיו נבחן על יושר (מסר שמועבר דרך האף שמתארך כשהאמת נעדרת), התמדה
וצדקה (Charity). רק כאשר הוא לומד להשתמש בכלים המוסריים
שלו ולהשיל מעליו את פגמי העץ, הוא זוכה לאור (Light) והופך
לילד אמיתי – כלומר, לאבן מושלמת (Perfect Ashlar).
ביום
האגדות הזה, הבה נזכור שכולנו התחלנו כבולי עץ גולמיים. ייתכן שישנם אנשים בעולם
שלא עברו חניכה, אך הם פועלים על פי הזווית והמחוגה – ויש לנו תמיד מה ללמוד מהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה