מרפאים את האנושות על הפלס: האח אלכסנדר פלמינג ויום רופא המשפחה 🔬🏛️

אחים ואחיות יקרים! היום, ה-19 במאי, אנו מציינים את יום רופא המשפחה העולמי (World Family Doctor Day), מועד בינלאומי שנועד להוקיר את רופאי הקהילה העומדים בחזית הטיפול הרפואי. בבנייה החופשית, אנו מחויבים לחקור את "התעלומות הנסתרות של הטבע והמדע"  ומקדשים את ערך הסעד (Relief) – הושטת יד ועזרה לאנושות הסובלת, ללא הבדל גזע, דת או מעמד.

האח שבחרנו להאיר הפעם הוא אחד מגדולי מצילי החיים בהיסטוריה, הרופא, הבקטריולוג ומגלה הפניצילין (Penicillin), סר אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming). פלמינג (1881–1955) היה בונה חופשי מסור ופעיל. הוא נחנך בלשכת הרובאים הסקוטים של לונדון מספר 2310 (London Scottish Rifles Lodge No. 2310), התקדם עד שנבחר והתיישב בכסא הנשיא (Worshipful Master) של הלשכה ב-1924, ואף כיהן כנושא משרה בכיר בלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה (United Grand Lodge of England או UGLE).

עבודתו המדעית והרפואית של פלמינג, שהביאה לו את פרס נובל, מהדהדת בצורה עמוקה את הדרגה ה-18 של הנוסח הסקוטי (Scottish Rite) – דרגת אביר הוורד והצלב (Knight Rose Croix). בדרגה זו אנו מתמקדים בהבאת תקווה, ריפוי, ואור למקומות של מחלה, סבל וייאוש. פלמינג היה "אביר" של העולם המודרני; התרופה שגילה במעבדתו הצילה עשרות מיליוני בני אדם והביאה מרפא אוניברסלי.

כנשיא לשכה וכרב בונה (Master Mason), פלמינג ידע שהמחלה אינה מבדילה בין אנשים, ולכן גם הריפוי חייב להינתן על הפלס (On the Level) – לעשירים ולעניים באותה המידה. בעזרת המחוגה (Compasses) של המחקר המדעי, הוא הקיף את גבולות הידע האנושי. הוא השתמש בכף הסיידים (Trowel) כדי למרוח את המלט (Cement) של הריפוי והפך את האבן גוויל (Rough Ashlar) של זיהומים קטלניים לתקווה חדשה לאנושות. הוא הוכיח שלעיתים, האור (Light) הגדול ביותר מתגלה דווקא בפרטים הקטנים ביותר תחת המיקרוסקופ.

 

התעלומה של המילה "חופשי": איך באמת נולד ה"בונה החופשי"? 🧱✨

היום המילה "בנייה-חופשית" (Freemasonry) היא מילה אחת שמייצגת עולם שלם של סמלים, פילוסופיה ואחווה. אבל אבותינו הקדומים ראו בה שתי מילים נפרדות: "בונה" (Mason) ו"חופשי" (Free). איך הן התחברו יחד, ומה בכלל הייתה המשמעות המקורית שלהן?

ה"סופר-בנאי" של ימי הביניים 🏰

כשאנחנו מדברים על ימי הביניים, צריך לשים את ההגות הפילוסופית בצד. באותה תקופה, המונח "בונה חופשי" freemason התייחס אך ורק לפועל אופרטיבי (מעשי). אבל הוא לא היה סתם פועל – ה"בונה החופשי" נחשב לדרגה העליונה והיוקרתית ביותר, מעל שתיים או שלוש דרגות של בנאים רגילים שעבדו באתר. הוא היה האמן האמיתי של האבן.

מתי הם הפכו ל"חופשיים"? השמות הרשמיים נחשפים 📜

הבנאים הרגילים לא זכו לקידומת היוקרתית "חופשי" עד למאה ה-14. הם החזיקו בתואר הייחודי הזה במשך מאות שנים, אך באופן מפתיע, התואר הזה לא היה אחיד בכל מקום, וגילדות רבות סירבו להשתמש בו.

פרופ' דאגלס קנופ (Knoop), מהחוקרים הגדולים של המסדר, מצא תופעה מרתקת ברשומות של הערים האנגליות העתיקות. התברר כי הגילדות (החברות) לא הצליחו להסכים על השם הרשמי שלהן:

• בערים כמו ניוקאסל, נוריץ', קנדל, לינקולן, לודלו ווורסטר, האיגודים המקצועיים נקראו באופן פשוט וחלק: "Companies of Masons" (חברות של בנאים).
• לעומת זאת, בערים כמו אוקספורד, דורהאם, גייטסהד, אלנוויק (Alnwick) ובריסטול, הן התעקשו על התואר המלא: "Companies of Freemasons" (חברות של בונים חופשיים).

הדוגמה המדהימה ביותר מגיעה דווקא מהגילדה המרכזית והמשפיעה ביותר של העיר לונדון. במקור, שמה הרשמי של הגילדה היה ארוך ומפואר: "The Company of freemasons of the City of London". אך באופן מפתיע, דווקא בעיצומה של המאה ה-17 (בשנים 1655–1656), החליטה החברה לקצץ את השם שלה ושינתה אותו רשמית ל-"The Company of Masons", תוך שהיא מוותרת לחלוטין על המילה "חופשיים"!

יותר מזה – כתבי היד העתיקים ביותר של תקנות המסדר (ה-Charges מהמאה ה-14) בכלל לא הכילו את המילה 'freemason', והיא החלה להיכנס לשימוש נפוץ, לצד המילה 'mason' הפשוטה, רק במהלך המאה ה-15.

סוד הקידומת 🤫

אז למה בעצם חלקם קראו לעצמם "חופשיים" וחלקם לא? מתברר שאין תשובה אחת פשוטה. במהלך מאות השנים, לקידומת "חופשי" (Free) היו כמה וכמה משמעויות שונות לחלוטין. עד שהבנאים העיוניים (הספקולטיביים) אימצו את השם הזה לעצמם, המילה כבר ספגה לתוכה לפחות שתיים או שלוש משמעויות היסטוריות שונות שהתמזגו לאחת.

בפוסטים הבאים נצלול פנימה ונגלה בדיוק מה היו המשמעויות הכלכליות והמקצועיות הללו!

המהפכה המחקרית המיתוס "החופשי":

המיתוס הנפוץ ביותר במסדר נוטה לצבוע את המילה "חופשי" בצבעים רוחניים של "אדם חופשי ברוחו", או בהקשר פוליטי של "אנשים חופשיים מעבדות". אולם, המחקר ההיסטורי המודרני, במיוחד הניתוח המדוקדק של תעודות הגילדות האנגליות (דוגמת אלו שחקר פרופ' קנופ), מוכיח שהמונח "בונה חופשי" נולד כהגדרה מקצועית-כלכלית נטו. העובדה שכתבי היד העתיקים ביותר (מהמאה ה-14) אפילו לא השתמשו במילה הזו, ושהגילדה הלונדונית ויתרה עליה מרצונה במאה ה-17, מראה שעד כניסתם של הספקולטיבים – המילה הזו הייתה תואר טכני וגמיש, ולא רעיון אידיאולוגי מקודש.

📝בנאי בירושלים: דניאל אוסטר – בין כס ראש העיר להיכל השלום 🦁🏛️

ערב יום ירושלים (Jerusalem Day) הוא הזדמנות יוצאת דופן להביט אל עברה של העיר דרך עיניו של אחד מבוניה המשמעותיים ביותר בעת החדשה – האח דניאל אוסטר (Daniel Auster). אוסטר (1893–1963) לא היה רק פוליטיקאי; הוא היה אדריכל חברתי שביקש לסתת את המציאות הירושלמית המורכבת לפי האנך (Plumb) של הצדק והיושרה.

המסע הציבורי: ראש העיר היהודי הראשון

דניאל אוסטר עלה לארץ ב-1914 וקשר את גורלו בבירה. פועלו הציבורי רצוף בציוני דרך היסטוריים, כאשר כיהן כראש עיר בשלוש תקופות קריטיות:

1. 1937–1938: מונה לראש עיר בפועל (Acting Mayor) לאחר הדחת ראש העיר הקודם – ובכך הפך ליהודי הראשון בהיסטוריה המודרנית המחזיק בתפקיד זה תחת המנדט הבריטי.

2. 1944–1945: תקופה נוספת של הנהגת העיר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.

3. 1948–1951: עם הקמת המדינה, הפך לראש העיר הראשון של ירושלים המערבית בריבונות ישראל.

בין הישגיו הבולטים ניתן למנות את חלקו המכריע בייסוד שכונת רחביה (Rehavia) ב-1921, תכנון שהפך את ירושלים לעיר מודרנית. אך שיא מנהיגותו נבחן במצור של 1948; אוסטר ניהל את ועדת המוסדות ודאג לחלוקת המים והמזון לתושבים הנצורים – פעולה של סעד (Relief) מסוני הלכה למעשה. הוא אף היה בין 37 חותמי מגילת העצמאות (Declaration of Independence) כנציגה של ירושלים.

הזווית והמחוגה: האח בלשכת "שלום"

עבור אוסטר, הערכים שספג בלשכה היו המצפן לפעילותו הציבורית. הוא היה חבר פעיל בלשכת שלום (Lodge Pax) בירושלים. לשכה זו הייתה ייחודית בנוף המנדטורי: היא איחדה אחים יהודים, ערבים ובריטים. סביב שולחן המלט (Cement), אוסטר יישם את עקרון המפגש על הפלס (On the Level), מתוך אמונה כי האחווה האנושית יכולה לגשר על תהומות פוליטיים.

כרב בונה (Master Mason), דרכו התכתבה עם הנוסח הסקוטי (Scottish Rite), ובמיוחד עם הדרגה ה-16 – דרגת נסיך ירושלים (Prince of Jerusalem). דרגה זו עוסקת בבנייה מחדש של ירושלים והמקדש לאחר החורבן, תוך עמידה איתנה על ערכי האמת. אוסטר גילם את הדרגה הזו כששיקם את העיר מהריסות המלחמה והגן על מעמדה כבירת ישראל במוסדות האו"ם ב-1949.

בעבודתו, הוא השתמש בכף הסיידים (Trowel) של הדיפלומטיה כדי לאחות את שברי הקהילה. הוא ידע כי כל בונה חייב להפוך את האבן גוויל (Rough Ashlar) של המציאות לאבן גזית (Perfect Ashlar) של חברה צודקת.

ומה דעתכם? כיצד הייתם משתמשים בכלים המסוניים כדי לבנות את ירושלים שלכם היום? שתפו אותנו בתגובות!