התואר "גדול" (Grand) מתאר חבר בלשכה הגדולה. בחלק ממסדרי הבונים החופשיים, זהו תואר המוענק לכל החיים וכולל עמו פריווילגיות ייחודיות וסמכויות ניהוליות בתוך המסדר. עם זאת, חשוב לזכור שלא בכל המסדרים קיימת לשכה גדולה; לעתים הגוף המנהל אותם הוא מועצה. בשל חשיבות נושא זה, נקדיש כמה מהפוסטים הקרובים להיסטוריה המרתקת של התפתחות משרות הלשכה הגדולה.
בשלוש השנים הראשונות לקיומה של הלשכה הגדולה בלונדון, כוח הבחירה והמינוי של נושאי המשרה היה נתון לחלוטין בידיהם של החברים שנכחו באסיפות. אולם, ביוני 1720 חל מפנה מוסדי: הוסכם כי מעתה ואילך תהיה לנשיא הגדול (Grand Master) הסמכות הבלעדית למנות את המפקחים הגדולים (Grand Wardens) שלו. באותה עת נקבע גם כי במקרה שבו הנשיא הגדול הוא אדם ממעמד האצולה ("Noble Brother"), הוא ימנה תחתיו נשיא גדול משנה (Deputy Grand Master). משרה זו אכן אוישה לראשונה בפועל בשנת 1721.
בשנת 1723 הנשיא הגדול הנבחר עוד הציע את נושאי המשרה שלו והם נבחרו בהצבעה, אך לאחר מועד זה עברה סמכות המינוי המלאה אליו בלבד, ולאחים הנוכחים בלשכה הגדולה לא היה עוד קול בנושא. באותה שנה, לקראת ההתכנסות והסעודה השנתית של המסדר, התבקשו המפקחים להיעזר במארחים. המונח באנגלית, Steward, מתורגם לעברית כ"כלכל", אך לרוב נהוג לתרגמו כ"מארח". חשוב לא להתבלבל בינו לבין תפקידי ה-Hospitalier (האח הממונה על סעד ועזרה לחולים) או ה-Almoner (קופאי צדקה). כך למעשה החל תפקידם הממוסד של המארחים הגדולים, כאשר שישה מהם זכו להוקרה פומבית ב-1723 על פועלם.
הלשכה הגדולה המשיכה למסד את שורותיה. אף שכבר ב-1723 מונו מזכיר וגזבר, תפקידים אלו עדיין לא נשאו במעמד הרשמי והבכיר של "נושא משרה גדול". זכויות הצבעה בלשכה הגדולה ניתנו בהדרגה לנשיאים גדולים לשעבר ב-1724, לנשיאים גדולים משנה לשעבר ב-1726, ולמפקחים גדולים לשעבר ב-1727. רק ב-1741 הפכו הגזבר, המזכיר ונושא החרב לחברים בכל פגישה רבעונית, אך גם אז לא זכו אוטומטית למעמד הרשמי העליון.
עם התבססות הארגון, נוספו תפקידים רוחניים וייצוגיים. בשנת 1775, לרגל הנחת אבן הפינה של היכל הבונים החופשיים, מונה לראשונה מכהן גדול (Grand Chaplain). "מכהן" הוא התרגום הרווח לתפקיד האחראי על הפן הרוחני בלשכה, אם כי כדאי לדעת שלעתים גם המונח דיאקון (Deacon) מתורגם לעברית כ"מכהן". באופן מפתיע להיסטוריה הטקסית שלנו, משרת הדיאקונים הגדולים כלל לא הייתה מוכרת בלשכה הגדולה עד לאחר האיחוד הגדול של הלשכות בשנת 1813. יחד עם המכהן הגדול מונו גם שני אדריכלים גדולים Grand Architect , וב-1785 אף מונה "צייר דיוקנאות גדול" יחיד במינו.
תפקיד מעניין נוסף שנוצר ב-1782 הוא נשיא גדול בפועל (Pro Grand Master). זהו תואר המשמש לניהול המסדר בפועל, ומופעל אך ורק במקרים בהם הנשיא הגדול המכהן הוא נסיך או בן למשפחת המלוכה (Blood Royal) ואינו זמין לניהול השוטף.
מנקודת מבט של חקר ההיסטוריה המוסדית (Institutional History), האבולוציה המהירה של המשרות בין 1720 ל-1813 משקפת תהליך של התמסדות. המעבר ממבנה שוויוני שבו לכל חבר יש קול, למבנה היררכי שבו הנשיא הגדול שולט במינויים, אפשר ללשכה הגדולה
למשוך לשורותיה את האריסטוקרטיה הבריטית. הוספת תפקידי ראווה וניהול מצביעה על הפיכתה של הלשכה הגדולה ממועדון בלתי פורמלי לגוף ממסדי מורכב ורב-עוצמה.
איך לדעתכם השפיע המעבר הזה – מכוח הנמצא בידי כלל האחים המצביעים, לסמכות ריכוזית ומינויים אישיים של הנשיא הגדול – על הערכים המקוריים של מסדרי הבונים החופשיים שאנו מכירים כיום?

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה