כדי לחתום את המסע שלנו בסקוטלנד של המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18, אנו מגיעים לאחת הלשכות המרתקות והמדוברות ביותר בהיסטוריה של המסדר: לשכת האגפוט.
לשכה
באמצע שום מקום 🗺️
לשכת
האגפוט הוקמה בשנת 1702, אך בניגוד ללשכות האחרות שפעלו בערים מרכזיות, היא הוקמה
בנקודה מבודדת לחלוטין – בקהילת סטו (Stow), סמוך למפגש
הנהרות לוגאט וגאלה. עד היום, איש אינו יודע בוודאות מדוע או כיצד הוחלט להקים
לשכה דווקא שם.
האצילים
מחליפים את הפועלים 🎩
הדבר
המדהים ביותר בלשכה הזו הוא הרכב החברים שלה. המייסדים שלה היו אנשי האצולה
המקומית, בעלי אחוזות, עורכי דין ומנתחים – ורק קומץ קטן של בנאים ונגרים
מקצועיים. זו הייתה לשכה שכמעט לא היו בה פועלי בניין אופרטיביים!
הלשכה
התנהלה באווירה ייחודית לחלוטין:
- תשלום בהקפה: חברים חדשים יכלו לשלם את דמי הכניסה שלהם
באמצעות שטרות חוב, עם התחייבות לתשלום עתידי (למשל, עד יום סנט ג'ון הבא).
- עזרה סוציאלית: הלשכה דאגה לאלמנות החברים וסיפקה להן סיוע בקמח
שיבולת שועל (Oatmeal).
- תארים שונים: נשיא הלשכה נקרא "Preses",
הגזבר נקרא "Box-master" (שר הקופה), והשולייה הצעיר ביותר שימש כשליח או שומר הסף (Officer). רק
בשנת 1747 החלו החברים לקרוא זה לזה "אחים" (Brethren)
במקום המונח הסקוטי הישן "עמיתים" (Fellows).
ההפרדה
ההיסטורית של הדרגות 📐
לשכת
האגפוט מספקת לנו את אחת ההצצות הנדירות לאופן שבו התפתחו הדרגות. כבר בשנת 1707,
הלשכה קיבלה החלטה דרמטית: היא קבעה שלא תקבל יותר אדם לדרגת שולייה ולדרגת חבר-בונה באותו
הזמן בדיוק, אלא אם מדובר במקרים מיוחדים. הם פסקו שחייבת לחלוף לפחות שנה אחת בין
קבלת שתי הדרגות. ההחלטה הזו מוכיחה שחור על גבי לבן שהיו בסקוטלנד שני שלבים
טקסיים מובחנים ונפרדים.
בשנת
1745 אנו רואים גם עדות חזקה לשימוש ב"חונכים" (Intenders)
– שני חברים-בונים שהוקצו
במיוחד כדי להדריך את המועמד החדש בכל רזי הדרגות.
פרוטוקול משנת 1702 של לשכת האגפוט מכיל קטע מרתק שבו מתואר כיצד לוחשים את המילה "כפי שעשה השולייה", ולאחר מכן ניתנת לחיצת יד. החוקרים המודרניים ("האסכולה החדשה") נשענים על הקטע הזה, יחד עם ההחלטה מ-1707 להפריד את הדרגות בשנה שלמה, כהוכחה ניצחת לכך שבסקוטלנד התקיימו טקסים נפרדים וסודות נפרדים לכל דרגה – הרבה לפני ההשפעה האנגלית. לעומת זאת, סופרים מהאסכולה הישנה מנסים להמעיט בחשיבותה של לשכת האגפוט. הם טוענים שמכיוון שהיא הייתה כל כך חריגה ומבודדת, אי אפשר להסיק ממנה שלשכות סקוטיות אחרות מילאו תפקיד כזה בהופעתה של הבנייה החופשית הספקולטיבית. הוויכוח הזה עדיין חי ונושם בקרב היסטוריונים של המסדר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה