כותרת: האלכימאי, הנזיר
והנוסחה הסודית לזהב 📜⚗️
גרמניה
של שנת 1614, ספר מסתורי יוצא לאור ומטלטל את אירופה כולה.
שמו
המלא היה ארוך ומפותל: Fama Fraternitatis benedicti Ordinis Ros Crucis "ההיסטוריה
של האחווה של המסדר הראוי לשבח של צלב הוורד", אך
בקיצור כולם קראו לו פשוט "הפאמה" (The Fama).
כדי
להבין מה היה בספר הזה שגרם להתרגשות כזו, צריך להכיר את הסיפור שגולל בתוכו: הספר
תיאר את חייו של המייסד, כריסטיאן רוזנקרויץ (ראו פוסט קודם) , נזיר שיצא למסע ארוך בארץ הקודש ובמזרח התיכון, אסף שם
חוכמות עתיקות, וחזר לגרמניה כדי להקים את המסדר הסודי .
במשך
עשרות שנים הספר היה נחלתם של קוראי גרמנית ולטינית בלבד. המפנה קרה בשנת 1652,
כאשר הספר תורגם סוף-סוף לאנגלית. על-ידי אלכימאי מפורסם בשם תומאס
ווהן (Thomas
Vaughan), שנודע בכינוי הספרותי המסתורי "אאוגניוס
פילאלתס" (Eugenius
Philalethes). בזכות התרגום שלו, הרעיונות המיסטיים הללו זרמו לתוך
אנגליה ומצאו את דרכם גם אל הבונים החופשיים של אותה תקופה.
במקור,
המבנה של מסדר צלב-הורד היה צנוע ומשפחתי. החברים כינו זה את זה בתואר "אח" (Frater), והמדריך
הרוחני שלהם כונה "אב" (Father). המטרה
שלהם הייתה טהורה: הם הקדישו את חייהם לריפוי חולים, ונשבעו לעשות זאת בחינם (Gratis), ללא
שום תמורה .
אולם
כשהזמן עבר, והגענו לתקופתו של האח המפורסם שלנו, אליאס
אשמול (Elias Ashmole) (ראו
פוסטים קודמים), אופי המסדר השתנה לחלוטין. הרופאים
הצנועים התחלפו בטיפוסים חדשים: "חובבי מדע", אסטרולוגים ואלכימאים.
חשוב להבין – באותם ימים, האנשים הללו נחשבו לאנשי מדע רציניים ביותר.
הם
כבר לא הסתפקו רק בריפוי. הם חיפשו שלושה דברים גדולים, ובראשם החומר המפורסם
ביותר בהיסטוריה המיסטית, אלה היו:
- אבן הפילוסופים (The Philosopher's Stone): החומר האגדי שבאמצעותו קיוו לבצע
"טרנסמוטציה" ולהפוך מתכות פשוטות לזהב טהור .
- אלקהסט (Alkahest): "הממיס האוניברסלי" שיכול להמיס כל חומר.
- פנקיאה (Panacea): "התרופה
האולטימטיבית לכל המחלות.
וכאן
מגיע החלק המפתיע והציורי ביותר. האלכימאים האמינו שהדרך למצוא את האבן מוסתרת
בתוך השם "רוזקרוציאן" עצמו, שאותו הם פירקו ל"טל" (Ros) ו"צלב"
(Crux).
למה
צלב? כי באלכימיה הצלב סימל את האור (שכן
האותיות LVX מתחבאות
בתוך צורתו).
אבל
האור הזה הוא לא סתם תאורה. לפי האמונה של הכת הזו, האור הוא "המחזור
של הדרקון האדום" (The menstruum of the red dragon) – כלומר,
החומר הראשוני והפראי שממנו נוצר הזהב.
אז
מה הם באמת חיפשו? הם לא חיפשו ורדים. הם היו אלכימאים שחיפשו לשלוט ב"דרקון
האדום" בעזרת שילוב של טל ואור, כדי לייצר את הזהב המושלם.
כך
הפכה אגדה על נזירים צנועים למרדף "מדעי" (במונחי התקופה) אחר הדרקון
והזהב. ואיפה הבונים החופשיים נכנסים לתמונה? אנחנו ירשנו מהם את הסקרנות, את
הסמלים, ואולי... רק אולי... את החיפוש הנצחי אחר ה-Lux.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה