הקונספירציה הגדולה: האם מיסטיקנים "חטפו" את הבנייה החופשית? 🕵️‍♂️✨

 בפוסט הקודם ראינו שההיסטוריונים "היבשים" טוענים שאליאס אשמול היה סתם אספן מוזר, ושהקשר בין הבנייה החופשית למיסטיקה הוא מקרי בהחלט.

אבל יש חוקר אחד שלא הסכים לקבל את זה. שמו היה ארתור אדוארד וייט (A.E. Waite) – בונה חופשי, מיסטיקן, ואיש שלא פחד לחשוב אחרת.

התיאוריה: "המסורת הסודית" 🤫

בספרו המפורסם The Secret Tradition in Freemasonry, וייט מציג תיאוריה מרתקת שנקראת בקיצור "ההשתלטות".

לדעתו, המיסטיקה לא הגיעה במקרה. במאה ה-17, קבוצה של אינטלקטואלים נוצרים, שהיו חסידי קבלה ואלכימיה, זיהתה פוטנציאל בגילדות הפשוטות של הבנאים.

הם "תפסו טרמפ" על הסמלים של הבנייה (כמו הפטיש והאבן), ויצקו לתוכם משמעויות חדשות ועמוקות שמעולם לא היו שם קודם.

ההוכחה: מה אבד ומה נמצא? 🗝️

וייט מצביע על המבנה של הדרגות כהוכחה לתיאוריה שלו:

בדרגות הראשונות (הכחולות): אנחנו שומעים על אובדן – המילה שאבדה,  הסוד שמת,  העבודה שפסקה, הידע שנעלם.
בדרגות הגבוהות (שנוספו מאוחר יותר): הסוד פתאום נמצא.

לפי וייט, המיסטיקנים יצרו את הדרגות הגבוהות (כמו "הקשת המלכותית" Royal Arch) במיוחד כדי "להחזיר" את הידע הקבלי והנוצרי שהם עצמם החביאו בתוך הטקסים שלנו.

אז מי צודק? הספקנים שטוענים שזה צירוף מקרים, או וייט שטוען למזימה מיסטית מתוחכמת?

כך או כך, הכלי המרכזי שבו השתמשו אותם מיסטיקנים (לפי וייט) היה תורת הסוד היהודית – הקבלה.

וזה מוביל אותנו בדיוק לשאלה הבאה: למה שנוצרים אדוקים במאה ה-17 יתעניינו בכלל בקבלה יהודית? (על כך בפוסט הבא).

 

כותרת: האלכימאי, הנזיר והנוסחה הסודית לזהב 📜⚗️

גרמניה של שנת 1614, ספר מסתורי יוצא לאור ומטלטל את אירופה כולה.

שמו המלא היה ארוך ומפותל: Fama Fraternitatis benedicti Ordinis Ros Crucis  "ההיסטוריה של האחווה של המסדר הראוי לשבח של צלב הוורד", אך בקיצור כולם קראו לו פשוט "הפאמה" (The Fama).

כדי להבין מה היה בספר הזה שגרם להתרגשות כזו, צריך להכיר את הסיפור שגולל בתוכו: הספר תיאר את חייו של המייסד, כריסטיאן רוזנקרויץ (ראו פוסט קודם) , נזיר שיצא למסע ארוך בארץ הקודש ובמזרח התיכון, אסף שם חוכמות עתיקות, וחזר לגרמניה כדי להקים את המסדר הסודי .

במשך עשרות שנים הספר היה נחלתם של קוראי גרמנית ולטינית בלבד. המפנה קרה בשנת 1652, כאשר הספר תורגם סוף-סוף לאנגלית. על-ידי אלכימאי מפורסם בשם תומאס ווהן (Thomas Vaughan), שנודע בכינוי הספרותי המסתורי "אאוגניוס פילאלתס" (Eugenius Philalethes). בזכות התרגום שלו, הרעיונות המיסטיים הללו זרמו לתוך אנגליה ומצאו את דרכם גם אל הבונים החופשיים של אותה תקופה.

במקור, המבנה של מסדר צלב-הורד היה צנוע ומשפחתי. החברים כינו זה את זה בתואר "אח" (Frater), והמדריך הרוחני שלהם כונה "אב" (Father). המטרה שלהם הייתה טהורה: הם הקדישו את חייהם לריפוי חולים, ונשבעו לעשות זאת בחינם (Gratis), ללא שום תמורה .

 

אולם כשהזמן עבר, והגענו לתקופתו של האח המפורסם שלנו, אליאס אשמול (Elias Ashmole) (ראו פוסטים קודמים), אופי המסדר השתנה לחלוטין. הרופאים הצנועים התחלפו בטיפוסים חדשים: "חובבי מדע", אסטרולוגים ואלכימאים. חשוב להבין – באותם ימים, האנשים הללו נחשבו לאנשי מדע רציניים ביותר.

הם כבר לא הסתפקו רק בריפוי. הם חיפשו שלושה דברים גדולים, ובראשם החומר המפורסם ביותר בהיסטוריה המיסטית, אלה היו:

1. אבן הפילוסופים (The Philosopher's Stone): החומר האגדי שבאמצעותו קיוו לבצע "טרנסמוטציה" ולהפוך מתכות פשוטות לזהב טהור .
2. אלקהסט (Alkahest): "הממיס האוניברסלי" שיכול להמיס כל חומר.
3. פנקיאה (Panacea): "התרופה האולטימטיבית לכל המחלות.

 

וכאן מגיע החלק המפתיע והציורי ביותר. האלכימאים האמינו שהדרך למצוא את האבן מוסתרת בתוך השם "רוזקרוציאן" עצמו, שאותו הם פירקו ל"טל" (Ros) ו"צלב" (Crux).

למה צלב? כי באלכימיה הצלב סימל את האור (שכן האותיות LVX מתחבאות בתוך צורתו).

אבל האור הזה הוא לא סתם תאורה. לפי האמונה של הכת הזו, האור הוא "המחזור של הדרקון האדום" (The menstruum of the red dragon) – כלומר, החומר הראשוני והפראי שממנו נוצר הזהב.

אז מה הם באמת חיפשו? הם לא חיפשו ורדים. הם היו אלכימאים שחיפשו לשלוט ב"דרקון האדום" בעזרת שילוב של טל ואור, כדי לייצר את הזהב המושלם.

כך הפכה אגדה על נזירים צנועים למרדף "מדעי" (במונחי התקופה) אחר הדרקון והזהב. ואיפה הבונים החופשיים נכנסים לתמונה? אנחנו ירשנו מהם את הסקרנות, את הסמלים, ואולי... רק אולי... את החיפוש הנצחי אחר ה-Lux.

 

 

תעלומת "צלב הוורד": האם הם האבות הרוחניים שלנו? 🌹⚰️

כשחושבים על הבונים החופשיים הראשונים במאה ה-17 - כמו אליאס אשמול (Elias Ashmole) -  אי אפשר שלא לשאול: מאיפה הגיע כל העומק המיסטי הזה? האם זה הגיע מהסתתים הפשוטים, או שמא ממקור אחר, מסתורי הרבה יותר?

כאן נכנסת לתמונה אגודה סודית גרמנית בשם "הרוזקרוציאנים" (The Rosicrucians), או "מסדר צלב הוורד".

האגדה על הקבר המואר🕯️

הסיפור של תנועת "צלב הורד"  מתחיל באגדה על המייסד, כריסטיאן רוזנקרויץ (Christian Rosenkreuz). מסופר שהוא היה נזיר גרמני שיצא למסע במזרח התיכון במאה ה-14, למד את סודות החכמים, וחזר לגרמניה כדי להקים אחוות סתרים.

אבל החלק הכי מעניין (ומוכר לכל בונה חופשי בדרגות המתקדמות) הוא מה שקרה לאחר מותו.

האגדה מספרת שכאשר פתחו את קברו 120 שנה לאחר מותו (בדיוק כפי שציווה: Post centum viginti annos patebo), גילו מחזה מדהים:

הגופה הייתה שלמה לחלוטין, והקמרון כולו  היה מואר באור יקרות שבקע מתוך "שמש" מלאכותית או מנורת-תמיד בתקרה.

הקשר המסוני 🤝

נשמע מוכר? הדמיון בין גילוי הקבר של רוזנקרויץ לבין אגדות מסוניות מסוימות (כמו גילוי הקמרון בדרגת ה-Royal Arch) הוא לא מקרי.

במאה ה-17, אינטלקטואלים רבים באירופה הוקסמו מהרעיונות של "צלב הוורד" – שילוב של אלכימיה, מיסטיקה ורפואה. הטענה הרווחת היא שאנשים כמו אשמול, שהיו גם בונים חופשיים וגם חובבי מיסטיקה, יצקו את התכנים הללו לתוך התבניות של הגילדות המקצועיות .

אז האם אנחנו רוזקרוציאנים בתחפושת? לא בדיוק. אבל ייתכן מאוד שהניצוץ המיסטי שהפך את הבנייה החופשית מארגון עובדים לארגון של הוגים – הגיע מאותה "אגודת ורד" מסתורית.