אם תשאלו חובבי קונספירציות איך המיסטיקה הגיעה לבנייה החופשית, האצבע תופנה כמעט תמיד לאדם אחד: אליאס אשמול (Elias Ashmole). על הנייר, הוא המועמד המושלם: הוא היה בונה חופשי (התקבל ב-1646) ובמקביל היה מכור לאלכימיה ואסטרולוגיה. אפילו ספר רוזקרוציאני מפורסם תורגם והוקדש לו אישית ב-1656 . אז הוא בטח האיש שחיבר בין העולמות, נכון?
ההיסטוריון
גולד (Gould)
מציע שנבדוק את העובדות הקטנות והמציקות, והן מספרות סיפור אחר לגמרי.
1. הטיימינג
לא מסתדר ⏳ הטענה
שאשמול הביא את המיסטיקה ללשכה מתנפצת כשמסתכלים על לוח הזמנים. כשאשמול
התקבל ללשכה בוורינגטון (Warrington) בשנת 1646, הוא בכלל
לא היה מיסטיקן עדיין. רק אחרי שעזב את האזור וחזר ללונדון הוא "התחבר
לאסטרולוגים" והחל לעסוק בתחום. כלומר:
כשהוא נכנס ללשכה, הוא היה "נקי" מהשפעות רוזקרוציאניות.
2. היומן
השותק (35 שנים של שקט) 🤫 אם
הוא זה שהפך את הבנייה החופשית למסדר פילוסופי עמוק, למה הוא לא כתב על זה? במשך 36 שנה – מהיום
שהתקבל ועד ביקורו הבא בלשכה ב-1682 – אין ביומן המפורט שלו אפילו מילה אחת על
בנייה חופשית!
3. מה
באמת חשבו עליו? (וסיפור העכבישים) 🕸️ אשמול
היה דמות שנויה במחלוקת. סמיואל פפיס (כותב
היומנים המפורסם) חשב שהוא "ג'נטלמן גאוני מאוד". לעומתו, ג'ון
אוולין (איש אשכולות בעל סטנדרטים גבוהים) קרא את כתביו ופסק
באכזריות: "הוא לא מלומד, אלא סתם חרוץ מאוד".
עד כמה הוא היה "מלומד"? היומן שלו משנת 1681 מספק הצצה משעשעת: כדי
לרפא את עצמו מקדחת, אשמול מדווח ברצינות תהומית שהוא תלה
שלושה עכבישים סביב צווארו, כדי לגרש את המחלה. האם
זה האיש שעיצב את הפילוסופיה המוסרית העמוקה שלנו?
4. הצדקה
הגיעה מאוחר מדי 💖 יש
הטוענים שהערכים של "עזרה לזולת" (Relief) הגיעו
מהרוזקרוציאנים דרך אשמול. אבל ההיסטוריה מראה שערכי הצדקה והחסד הפכו למרכזיים בבנייה
החופשית רק אחרי הקמת "הלשכה הגדולה" ב-1717. בזמן
שזה קרה, אשמול שכתב על מסדר הבירית בהרחבה כבר שכב בקברו במשך 25 שנה.
נראה
שאשמול היה אספן ידע סקרן, ואולי קצת מוזר, אבל הניסיון להפוך אותו
ל"גשר" הסודי בין הרוזקרוציאנים לבונים החופשיים לא מחזיק מים. כנראה
שהאמת ההיסטורית, כמו תמיד, מורכבת יותר.
