ההיסטוריה של הבנייה החופשית באיראן היא פרק מרתק וטרגי כאחד. תנועה שהחלה כגשר לנאורות ולמודרניזציה, הפכה לאחד הכוחות המשפיעים ביותר על הפוליטיקה הפרסית, עד שנקטעה באבחה אחת במהפכה האסלאמית:
שורשי ה"פראמושי" (Faramushi): הבנייה החופשית הגיעה לאיראן דרך הודו וזכתה לכינוי הפרסי שמשמעותו "שכחה" – בשל תשובת החברים "איני זוכר" לשאלות על פעילותם.
האצולה והבנייה החופשית: בניגוד למערב, בפרס התנועה הייתה אליטיסטית במובהק. כ-40% מראשי הממשלה ורבע מהשרים והסנטורים בין השנים 1906–1978 היו בונים חופשיים [Freemasons].
הלשכה הגדולה של איראן [Grand Lodge of Iran]: הוקמה רשמית ב-1969 תחת חסות הלשכות הגדולות המאוחדות של גרמניה [United Grand Lodges of Germany]. המועצה העליונה של הנוסח הסקוטי [Supreme Council] הוקמה בראשות מחמוד הומאן [Mahmud Human].
החורבן והגלות
עם המהפכה האסלאמית ב-1979, הוכרזה הבנייה החופשית כ"אויבת העם" וכמכשיר של הציונות. חברים רבים נעצרו או הוצאו להורג.
המשכיות בגלות: ב-1983 הוקמה "הלשכה הגדולה של איראן בגלות" [Grand Lodge of Iran in Exile] בבוסטון, תחת חסות הלשכה הגדולה של מסצ'וסטס [Grand Lodge of Massachusetts], שם היא ממשיכה לפעול עד היום.
למאמר המלא (אנגלית/רוסית/עברית): https://aprmm.info/archives/9930
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה