הערב, ה-13 באפריל 2026, מדינת ישראל (Israel) מתייחדת עם זכר קורבנות השואה. עבור הבונה החופשי, זהו יום של עדות למאבק הנצחי בין האור (Light) לבין החשיכה. המשטר הנאצי ראה בבנייה החופשית אויב מר, החרים את רכוש הלשכות ושלח אחים רבים למחנות הריכוז, אך הוא לא הצליח להרוס את הבניין אשר בלב.
האח
שבחרנו לציין היום הוא לאו מיפלמן (Leo Müffelmann), הנשיא
הגדול של הלשכה הגדולה הסמלית של גרמניה (Symbolische Großloge von
Deutschland). לאו
מיפלמן (1881–1934) היה סמל יוצא דופן של גבורה רוחנית
ונאמנות למסדר. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, הוא נעצר ונשלח למחנה הריכוז זוננבורג (Sonnenburg), שם
עבר עינויים קשים ביותר שהותירו אותו שבור בגופו אך איתן ברוחו.
באפריל
1934, זמן קצר לאחר שחרורו מהמעצר הראשון, הגיע לאו
מיפלמן לביקור ב ארץ
ישראל (Palestine). ב-24 באפריל הוא
חנך את לשכת הלבנון (Libanon) ב ירושלים (Jerusalem), ובכך
הבטיח את המשכיות ה אור (Light) של
הלשכה הגדולה שלו בגלות, הרחק מהישג ידם של הרודפים. למרות הפצרותיהם של האחים ב ישראל (Israel) כי
יישאר לטיפול רפואי בשל מצבו הלבבי ופציעותיו, הוא סירב באומרו כי אחים רבים
בגרמניה זקוקים לעזרתו. הוא שב לגרמניה, נעצר שנית, ונפטר באוגוסט 1934 כתוצאה
מהעינויים שעבר.
גבורתו
של לאו
מיפלמן והקרבתו למען החופש והאמת מתחברות
בעוצמה לדרגה ה-30 של הנוסח הסקוטי (Scottish Rite) – דרגת אביר
קדוש (Knight Kadosh). בדרגה זו אנו
עוסקים בחובה להגן על זכויות האדם ועל החירות מפני עריצות, ו לאו
מיפלמן גילם בגופו את אביר המקדש המודרני,
העומד ללא חת מול הדיכוי.
כ רב
בונה (Master Mason) שהבין את משמעות
הדיוק והצדק, הוא שמר על ה אנך (Plumb) של
יושרתו הפנימית מול משטר הרשע. הוא ידע שניתן להרוס את המקדש הפיזי, אך לא את
הבניין שבלב. הוא דאג שהאחים בגלות יעמדו על
הפלס (On the Level) של הערבות ההדדית,
והפך את ה אבן גוויל (Rough Ashlar) של
סבלו האישי ל אבן גזית (Perfect Ashlar) של
מורשת נצחית, המאירה עד היום ב אור (Light) של
חירות והקרבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה