אדריכלות של פיוס: יום אפומטוקס והאח אילי ס. פארקר 🪶📜
היום, ה-9 באפריל, אנו מציינים את יום אפומטוקס (Appomattox Day), התאריך ההיסטורי בשנת 1865 שבו נכנע הגנרל רוברט א. לי, מהלך שהביא לסיומה המעשי של מלחמת האזרחים האמריקאית (US). זהו יום המסמל פיוס, סליחה, והנחת הנשק למען בנייה מחדש של חברה מאוחדת – ערכים שניצבים בלב ליבה של הבנייה החופשית.
האח שבחרנו לציין היום נכח בחדר הכניעה, והוא זה שניסח בכתב ידו את מסמך הכניעה הרשמי. זהו המהנדס, קצין הצבא, וצ'יף שבט הסנקה (Seneca), האח אילי ס. פארקר (Ely S. Parker). פארקר (1828–1895), שנתקבל לבנייה החופשית בלשכת באטוויה מספר 475 (Batavia Lodge No. 475) בניו יורק (New York), שימש כעוזרו של הגנרל (והנשיא לעתיד) יוליסס ס. גרנט. מסופר שכאשר הגנרל המובס לי הבחין בפארקר, שהיה יליד אמריקאי, הוא אמר לו: "אני שמח לראות כאן לפחות אמריקאי אמיתי אחד". פארקר השיב לו במילים אלמותיות של אחווה: "כולנו אמריקאים".
היכולת להניח את העוינות בצד, לסלוח, ולהתאחד מחדש לאחר שפיכות דמים נוראית, מתחברת בעוצמה רבה לדרגה ה-18 של הנוסח הסקוטי (Scottish Rite) – דרגת אביר צלב הוורד (Knight Rose Croix). דרגה זו מלמדת כי חוק האהבה, הפיוס והסובלנות הוא החוק העליון, וכי רק דרכו יכולה האנושות לקום מעפר החורבן אל שחר חדש של תקווה. פארקר גילם בחייו את אביר צלב הוורד, המביא שלום למציאות מדממת.
כאח בונה חופשי, פארקר לא ראה מולו אויבים אלא אחים תועים. הוא השתמש בכף הסיידים (Trowel) כדי למרוח את המלט של אהבת האחים שאיחדה מחדש את הצפון והדרום. בחדר הכניעה, ילידים, לבנים, מנצחים ומנוצחים ישבו יחד על הפלס (On the Level) של האנושיות המשותפת. הוא לקח את האבן גוויל (Rough Ashlar) של אומה קרועה ושסועה, ועזר להניח את היסודות לאבן גזית (Perfect Ashlar) של מדינה אחת המושתתת על חירות, המאירה באור (Light) של חמלה אנושית.
ומה דעתכם? האם הפיוס לאחר סכסוך קשה הוא פעולה של חולשה, או שמא זהו המעשה האמיץ ביותר שאדם יכול לעשות? מתי בפעם האחרונה השתמשתם ב"כף הסיידים" כדי לגשר על פערים בחייכם? שתפו אותנו בתגובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה