אסטרטגיה של אחדות: יום הווטרנים והאח נורמן שוורצקופף 🎖️🛡️

 אסטרטגיה של אחדות: יום הווטרנים והאח נורמן שוורצקופף 🎖️🛡️

היום, 29 במרץ, אנו מציינים את יום הווטרנים של מלחמת וייטנאם. ביום זה אנו נזכרים כי הבונה החופשי נקרא להיות מגן על החירות, אך גם בנאי של שלום וסדר, המסוגל לאחד כוחות מגוונים למען מטרה נעלה אחת.

האח שבחרנו לציין היום הוא גנרל נורמן שוורצקופף (Norman Schwarzkopf). שוורצקופף (1934–2012), שפיקד על כוחות הקואליציה במלחמת המפרץ, החל את דרכו הקרבית בשני סבבי שירות קשים בווייטנאם (Vietnam). הוא נתקבל לבנייה החופשית בשנת 1968 בלשכת מרסר מספר 50 (Mercer Lodge No. 50) בטרנטון, ניו ג'רזי (Trenton, New Jersey). ב-1970 בווייטנאם: כאשר פלוגתו נכנסה לשדה מוקשים, שוורצקופף לא פקד מרחוק אלא נכנס בעצמו לשטח המדמם, חילץ פצועים והרגיע את חייליו המבועתים בקור רוח עילאי. הוא לא היה רק אסטרטג, אלא "אח לנשק" במובן העמוק ביותר.

מנהיגותו המורכבת של שוורצקופף, המשלבת כוח צבאי אדיר עם הגנה על חיי אדם, מתחברת לדרגה ה-32 של הנוסח הסקוטי (Scottish Rite) – דרגת נסיך נשגב של הסוד המלכותי (Sublime Prince of the Royal Secret). בדרגה זו אנו בוחנים את ה"מחנה" (Camp) המסוני – מבנה אסטרטגי המייצג את האיחוד בין כל הכוחות והמעלות האנושיות. שוורצקופף, שכונה "נורמן הסוער", למד לאזן את כוחו ולהוביל קואליציה רב-לאומית, בדיוק כפי שהנסיך הנשגב לומד למשול בעצמו כדי להביא סדר לעולם.

כשולייה (Entered Apprentice) של תורת הלחימה, הוא השתמש באנך (Plumb) של יושרה אישית כדי לעמוד זקוף מול סכנה, ובישר זווית (Square) של משמעת צבאית קפדנית. הוא ראה בכל חייליו, מהטוראי ועד הגנרל, אחים העומדים יחד על הפלס (On the Level). בעזרת המחוגה (Compasses) של חזונו המערכתי, הוא שרטט תוכניות הגנה והתקפה שהצילו חיים, והפך את האבן גוויל (Rough Ashlar) של שדה הקרב הכאוטי לאבן גזית (Perfect Ashlar) של ניצחון וסדר, המאירה באור (Light) של חירות.

 שבועת ההוראטים (Oaths of the Horatii)
ז'אק-לואי דויד (Jacques-Louis David)

שנת יצירה: 1784

יצירת המופת הניאו-קלאסית של דויד מציגה שלושה אחים הנשבעים להגן על רומא, ומגלמת את ערכי ההקרבה, הנאמנות והמשמעת הצבאית. הציור מדגים את ה"שבועה" ואת המחויבות המשותפת של אחים לנשק – נושא מרכזי בחייו של שוורצקופף ובדרגה ה-32, העוסקת בארגון "מחנה" הלוחמים למען האור והצדק. הקווים הישרים והסימטריה ביצירה מהדהדים את השימוש המסוני בישר זווית ובאנך.

במת הסובלנות: יום התיאטרון והאח גוטהולד אפרים לסינג 🎭📜

היום, 27 במרץ, העולם חוגג את יום התיאטרון הבינלאומי (World Theatre Day). ביום זה אנו מוקירים את הבמה כמרחב שבו האנושות בוחנת את עצמה, מסירה את מסכות הדעות הקדומות, ושואפת לזקק את האמת מתוך הדרמה של החיים.

האח שבחרנו לציין היום הוא המחזאי, הפילוסוף ואבי הדרמטורגיה המודרנית, גוטהולד אפרים לסינג (Gotthold Ephraim Lessing). לסינג (1729–1781), שנתקבל לבנייה החופשית בשנת 1771 בלשכת לשלושת ורדי הזהב (Zu den drei Goldenen Rosen) בהמבורג (Hamburg), ראה בבמה הרבה יותר ממקום בידור. כאשר מונה ליועץ והמבקר של התיאטרון הלאומי של המבורג ב-1767, הוא יצר מהפכה של ממש, והפך את התיאטרון למוסד של חינוך מוסרי המקדם נאורות. את פסגת חזונו הציג במחזהו האלמותי "נתן החכם" (Nathan der Weise). במרכז המחזה ניצב "משל שלושת הטבעות" (Ringparabel), המייצג את שלוש הדתות המונותאיסטיות וקובע כי הדת האמיתית נמדדת אך ורק במעשים של אהבת אדם, ולא בדוגמות בלעדיות. מוטיב זה השפיע כה עמוקות על הבנייה החופשית, עד כי ברחבי אירופה הוקמו לשכות מסוניות הנושאות את השם "לשלושת הטבעות" (Zu den drei Ringen) כאות לסובלנות דתית. את תפיסתו זו הוא אף השלים בחיבורו הפילוסופי למסדר, "ארנסט ופאלק: שיחות לבונים חופשיים" (Ernst und Falk: Gespräche für Freimaurer).

שאיפתו של לסינג לחשוף את אמת התבונה, המוסר ואחוות האדם, מתחברת ישירות לדרגה ה-28 של הנוסח הסקוטי (Scottish Rite) – דרגת אביר השמש (Knight of the Sun). דרגה זו עוסקת בהסרת הדוגמות החשוכות, בחיפוש אחר האמת הפילוסופית הטהורה, ובמאבק למען חופש המחשבה. לסינג היה אביר אמיתי של אור התבונה, שהאמין כי האמת שייכת לכולם.

כשולייה (Entered Apprentice) של תורת הנפש, הוא השתמש באנך (Plumb) של יושרה אינטלקטואלית כדי למתוח ביקורת חסרת פחד, ובישר זווית (Square) של מוסר אוניברסלי. הוא לחם כדי שכל בני האדם – יהודים, נוצרים ומוסלמים – יוכלו לעמוד יחד על הפלס (On the Level) מתוך כבוד הדדי ואהבה. בעזרת המחוגה (Compasses) של רוחו הרחבה, הוא שרטט את גבולות היצירה, והפך את האבן גוויל (Rough Ashlar) של קנאות ודעות קדומות לאבן גזית (Perfect Ashlar) של תרבות נאורה, המאירה באור (Light) את במות העולם.

 לסינג ולאוואטר בביתו של משה מנדלסון

 (Lessing and Lavater at Moses Mendelssohn's)

אמן: האח מוריץ דניאל אופנהיים (Moritz Daniel Oppenheim)

שנת יצירה: 1856

 יצירת מופת זו צוירה על ידי האח מוריץ דניאל אופנהיים, שהיה בעצמו בונה חופשי פעיל בלשכת "השחר העולה" בפרנקפורט (לשכה היסטורית שקידמה סובלנות ואמנציפציה). הציור מנציח את האידיאל העליון של לסינג ושל הבנייה החופשית כפי שהתבטא ב"נתן החכם". היצירה מראה את לסינג (הנוצרי) יושב בשלווה לצד חברו הטוב, הפילוסוף היהודי משה מנדלסון (שהיה ההשראה לדמותו של נתן החכם), כשהם מנהלים שיח מכבד עם התיאולוג לאוואטר. התמונה משקפת בדיוק את מהות הדרגה ה-28 (אביר השמש) – חיפוש משותף אחר האמת, כשאנשים מרקעים ואמונות שונות יושבים יחד על הפלס (On the Level).