התעלומה של סר כריסטופר רן: האדריכל הגדול או המיתוס הגדול? 🏛️📐

 

 כל מי שמבקר בלונדון מכיר את יצירת המופת שלו – קתדרלת סנט פול (St Paul's Cathedral). אבל עבורנו, הבונים החופשיים, סר כריסטופר רן (Sir Christopher Wren) הוא דמות אפופת מסתורין. האם הוא באמת היה "הנשיא הגדול" (Grand Master) שלנו, או שמא מדובר באגדה אורבנית בת 300 שנה?

מי היה האיש ששיקם את לונדון? 🏗️

לפני שנצלול לתעלומה, חשוב להבין במי מדובר. סר כריסטופר רן (1633–1723) לא היה "עוד" אדריכל. הוא היה איש אשכולות, פרופסור לאסטרונומיה באוקספורד, והאיש שהקים את לונדון מחדש מהאפר לאחר השריפה הגדולה של 1666. יצירת המופת שלו, קתדרלת סנט פול, היא עד היום אחד הסמלים המובהקים של לונדון. על מצבתו בקריפטה של הקתדרלה חרוט משפט בלתי נשכח בלטינית: "קורא, אם אתה מחפש יד זיכרון – הבט סביבך". דמותו הענקית הטילה צל גדול, ולכן אין זה פלא שהבונים החופשיים רצו לנכס אותו לעצמם.

הגרסאות הסותרות של ג'יימס אנדרסון 📚

האשם העיקרי בבלבול לגבי הקשר שלו לבנייה החופשית הוא ההיסטוריון המסוני ג'יימס אנדרסון (James Anderson):

• בספר החוקה של 1723, אנדרסון מזכיר את רן רק פעמיים, ורק כ"אדריכל הגאון", מבלי לטעון כלל שהוא בונה חופשי.
• אבל בספר החוקה של 1738 (15 שנה אחרי מותו של רן), אנדרסון פתאום "נזכר" שרן היה נשיא גדול (Grand Master) במשך עשרות שנים, מ-1685 ועד 1702!

איך ייתכן שרן היה נשיא גדול, אבל הספר הרשמי הראשון של הבונים החופשיים (1723) שכח לציין זאת? 🤔

השתיקה הרועמת 🤫

יש עוד בעיות עם הגרסה המאוחרת של אנדרסון:

1. בנו של כריסטופר רן כתב ביוגרפיה מקיפה על אביו, ולא הזכיר בה ולו במילה אחת את היותו בונה חופשי.
2. כשסר כריסטופר רן נפטר ב-1723, מתוך כל ההספדים בעיתונים, רק שניים הזכירו אותו כ"בונה חופשי ראוי".

אז האם הוא היה בונה חופשי?

ככל הנראה כן, אבל לא "נשיא גדול".

ההוכחה החזקה ביותר נמצאת ביומנו של החוקר ג'ון אוברי (John Aubrey). ברשימה משנת 1691, אוברי כותב שביום מסוים תתקיים "אספה גדולה" בכנסיית סנט פול, שבה סר כריסטופר רן "יואמץ כאח" (Adopted a Brother).

המסקנה ההיסטורית:

סר כריסטופר רן היה, כמעט בוודאות, בונה חופשי ספקולטיבי שהצטרף לאחווה ב-1691. הוא היה אדריכל גאון שבנה את לונדון מחדש, אך התואר "נשיא גדול" והטענה שהוא עיצב את הטקסים שלנו הם כנראה המצאה מאוחרת שנועדה להוסיף יוקרה לאחווה הצעירה של המאה ה-18.

ועדיין, כשמביטים בכיפה של סנט פול, קשה שלא להרגיש גאווה קטנה שאדם כזה נמנה עם שורותינו.

 

היסטוריה של רן מול הבנייה החופשית

קתדרלת סט. פול