תעלומה היסטורית (פרק 4): האם הבונים החופשיים נקראו כך כי קיבל רישיון מיוחד... מהאפיפיור? 📜✝️

ברוכים הבאים לפרק הרביעי. אחרי ששללנו מרידות במלך האנגלי, הגיע הזמן לחצות את התעלה ולבדוק תיאוריה שטוענת שהתשובה נמצאת בכלל באיטליה – ואצל האפיפיור בכבודו ובעצמו.

התיאוריה: הרישיון של הוותיקן (Papal Bull)

זוהי אחת התיאוריות העתיקות (ופעם הייתה מהנחשבות) בהיסטוריה המיתולוגית של הבונים החופשיים. התיאוריה גורסת כי אדריכלים ובנאים מאיטליה, צרפת, גרמניה ופלנדריה, התאגדו ויצרו את "אחוות האדריכלים" (Fraternity of Architects) כדי שיוכלו לנדוד בחופשיות ברחבי אירופה ולבנות כנסיות ללא הפרעה, נטען כי הם קראו לעצמם "בונים חופשיים", החזיקו באותות וסימנים  (secret mode of recognition),  ובעיקר: נדדו בחסות ובסמכות כשבידם בּוּלָה אֶפִּיפְיוֹרִית (Papal Bull) – מסמך רשמי החתום בחותמת האפיפיור, שהעניק להם זכויות יתר וחופש תנועה. האגדה הזו אפילו קשרה לעניין את סר כריסטופר רן (Sir Christopher Wren), האדריכל המפורסם של קתדרלת סנט פול בלונדון. חוקר גרמני אף הרחיק לכת וטען שבנאים ביזנטיים התאגדו כ"בונים חופשיים" בחסות האפיפיור כבר במאות ה-6 וה-7!

אז, האם באמת רישיון מהוותיקן עשה אותם "חופשיים"?
התשובה היא לא, והאגדה הזו קרסה תחת בדיקה היסטורית מהסיבות הבאות:

1. אין מסמכים: חיפושים נרחבים בארכיונים של הוותיקן לא העלו אף לא עדות תיעודית אחת לתמיכה בסיפור הבולה האפיפיורית לאחוות האדריכלים.
2. האבסורד ההיסטורי של הבנאים הביזנטיים. זה מגוחך לטעון שהמונח נולד במאות ה-6 וה-7, תקופה זו באנגליה (ימי המלכים אתלברט ואדווין) הייתה תקופת חושך אדריכלית. הסקסונים באנגליה בנו אז מבנים מעץ ומסכך. לבנאי אבן מיומן לא היה בכלל מקום בכלכלה או בחיי המלאכה של אנגליה הבלתי-מפותחת של אותם ימים. מכיוון שאנגליה היא המדינה היחידה בה אנו רואים את צמיחת המונח'Freemason'  תיאוריה על מקורות באירופה הביזנטית פשוט לא מסתדרת עם העובדות.

 אז אם המלך האנגלי לא שחרר אותם (כפי שגילינו בפרק 3), וגם האפיפיור ברומא מעולם לא חתם על מסמך שהעניק להם חופש – אנחנו לכאורה נמצאים במבוי סתום. לא סמכות ארצית ולא סמכות דתית נתנו לבונה את התואר "חופשי".

אבל... מה אם כל הזמן הזה חיפשנו במקום הלא נכון? מה אם התשובה לא נמצאת בארמונות של מלכים או בארכיונים של הוותיקן, אלא מסתתרת בתוך כתב חידה אנגלי עתיק? בפרק הבא אנחנו עוזבים את הפוליטיקה והדת, וצוללים אל עולם של מתמטיקה קדושה וסודות השרטוט.

האם ייתכן שהחופש שלהם לא הגיע מבני אדם, אלא מתוך מדע מסתורי בן אלפי שנים? הכינו את המחוגה והסרגל, כי בפרק 5 אנחנו פותחים את קודקס הגיאומטריה... וזה הולך להיות מרתק! 📐✨ המשיכו לעקוב!

👑 תעלומה היסטורית (פרק 3): המרד הגדול נגד המלך! (או: איך נולדה תיאוריית קונספירציה ב-1740) ⚔️📜

הגענו לפרק השלישי, והפעם אנחנו צוללים היישר אל תוך הדרמה! עזבו אתכם ממיסים עירוניים או חוזים של כנסיות. מה אם המילה "בונה חופשי" נולדה מתוך מרד עובדים אלים וסודי נגד מלך אנגליה?

התיאוריה: התאגדות העובדים הסודית (1740)

התיאוריה הזו פורסמה כבר בשנת 1740 (במגזין Gentleman's Magazine), והיא אחת המצוטטות – והדמיוניות – ביותר בתולדות הבונים החופשיים. הנה הסיפור שהיא מספרת:

המלך אדוארד השלישי (שמלך במאה ה-14) רצה לבנות כנסיות ולהרחיב את טירת ווינדזור (Windsor Castle). כדי להשיג כוח אדם, הוא השתמש בסמכותו כדי "להחרים" או לגייס בכפייה (Impressment) בנאים מכל רחבי המדינה.

לפי התיאוריה, הבנאים לא היו מוכנים לעבוד בתנאים הללו. הם התאגדו יחד לשביתה היסטורית וסירבו לעבוד אלא אם יעלו את שכרם. כדי להגן על עצמם מפני גיוס החובה של המלך, הם הסכימו על אותות וסימנים (Tokens ) כדי לזהות זה את זה ולעזור אחד לשני.

לסיום, הם הצהירו שהם לא יעבדו יותר אלא אם הם יהיו "חופשיים, ובתנאים שלהם" ("free and on their own terms"). וכך, מתוך המרד הזה, הם קראו לעצמם לראשונה "בונים חופשיים"!

האם שביתת בנאים הולידה את השם "בונים חופשיים"? התשובה היא חד משמעית: לא, זהו סיפור אגדה מוחלט. אכן, לאחר מגפת ה"מוות השחור" (Black Death, 1348), חסרו עובדים, והאומנים השונים אכן ניסו לשפר את מצבם. המלוכה אכן הגיבה בחוקים נוקשים שניסו לקבע אותם לעוני ולמנוע דרישות שכר.

אבל! ההיסטוריה לא מזכירה בשום מקום שום קבוצה של פועלים (בשום מקצוע) שהייתה מספיק חזקה, מסודרת ואמיצה כדי להתריס בגלוי נגד המלך, להתאגד נגד גיוס חובה, ולדרוש לעבוד "בתנאים שלהם".

סיפור המגזין מ-1740 לקח עובדה היסטורית אחת (מחסור בעובדים אחרי המגפה) וערבב לתוכה המון שקרים ואגדות פועלים דרמטיות. "אף גזירה (אטימולוגית) כזו לא יכולה להתקבל על הדעת אפילו לרגע אחד" .

המסע בזמן: איך נראתה הבנייה החופשית לפני שהפכה לרשמית? (סיכום המאה ה-17) ⏳📜

לפעמים נדמה שהבנייה החופשית "נולדה" בפתאומיות בשנת 1717, עם הקמת הלשכה הגדולה. אבל כשאוספים את כל הרמזים שפיזרנו בפוסטים האחרונים, מתגלה תמונה אחרת לגמרי. המאה ה-17 לא הייתה תקופת חושך, אלא תקופה של התעוררות איטית ומרתקת.

בואו נסדר את הפאזל ההיסטורי לפי סדר כרונולוגי, ונראה איך האחווה שלנו צמחה מתוך הערפל:

📍 1621-1631: הניצנים הראשונים 🌱

הרישומים של "חברת הבונים של לונדון" (London Company of Freemasons) מראים שאנשים שאינם בנאים מתחילים להתקבל כחברים "מקובלים" (Accepted).

📍 1646: המהפך של אשמול 🎩

אליאס אשמול (Elias Ashmole) מתקבל ללשכה בוורינגטון (Warrington). זוהי העדות הברורה הראשונה ללשכה שרובה ככולה מורכבת מ"בונים ספקולטיביים" (לא פועלים).

📍 1676: התקשורת מגלה אותנו 📰

עיתון סאטירי מפרסם בדיחה על "חברת הבונים המקובלים" (Company of Accepted Masons) שמסובים לארוחה דמיונית. הציבור כבר יודע מי אנחנו.

📍 1682: הקשר לבירה 🏙️

אליאס אשמול משתתף בלשכה בלונדון (Masons Hall). הוא מציין שרוב המשתתפים הם חברים בכירים בגילדה המקצועית, מה שמוכיח שהקשר בין "הבונים הישנים" ל"בונים החדשים" עדיין הדוק.

📍 1686: המבט מבחוץ 🧐

ההיסטוריון ד"ר רוברט פלוט (Dr Robert Plot) מפרסם ספר שבו הוא חושף (וקצת מלגלג) על מנהגי הבונים, הסימנים הסודיים והכפפות. באותה שנה, החוקר ג'ון אוברי (John Aubrey) כותב על "אחוות הבונים המקובלים".

📍 1691: האדריכל הגדול 📐

ג'ון אוברי רושם ביומנו שסר כריסטופר רן (Sir Christopher Wren), אדריכל קתדרלת סנט פול, עומד להיות "מאומץ" (Adopted) כאח במסדר.

📍 1698: ההתקפה הראשונה ⚠️

עלון אנונימי מופץ ברחובות לונדון ומזהיר את "כל האנשים יראי השמיים" מפני "הכת השטנית" (Devilish Sect) של הבונים החופשיים. (כן, תיאוריות הקונספירציה התחילו כבר אז!).

📍 1709: בתרבות הפופולרית ☕

המגזין המפורסם The Tatler (בעריכת Richard Steele) משתמש בביטוי "יש להם סימנים ואותות כמו לבונים החופשיים" כדי לתאר קבוצה סגורה. זהו סימן שהסודיות שלנו כבר הפכה למטבע לשון.

---

💡 עדכון מהמחקר המודרני (Modern Scholarship):

היסטוריונים בני ימינו הוסיפו שתי תובנות מרתקות לרשימה הזו, שלא היו ידועות בעבר:

1. הנס של 1646: ניתוח המשתתפים בלשכה של אליאס אשמול גילה שישבו בה יחד אויבים פוליטיים מושבעים ממלחמת האזרחים האנגלית (תומכי המלך מול תומכי הפרלמנט). זוהי הוכחה שכבר אז, הלשכה שימשה "מקום מפלט" וגשר לשלום בין יריבים.

2. האחות הגדולה מסקוטלנד: בעוד שהרשימה למעלה מתמקדת באנגליה, חשוב לזכור שבסקוטלנד כבר פעלו לשכות מסודרות עם פרוטוקולים וחוקים, כמו "תקנוני שו" (Schaw Statutes), החל מ-1598. המבנה הארגוני הגיע כנראה משם, בעוד שהעושר הטקסי והפילוסופי התפתח באנגליה.

המסקנה:

כשאנחנו מגיעים לשנת 1717, הקרקע כבר הייתה מוכנה. האי הבריטי היה זרוע בלשכות, בסימנים מוסכמים ובאנשים מכובדים שהחזיקו בתואר "בונה חופשי". הלשכה הגדולה לא המציאה את הבנייה החופשית – היא פשוט איגדה אותה.

 

אורות קטנים דולקים, אנגליה לפני "המפץ הגדול" של 1717? 🕯️🗺️

כל בונה חופשי יודע לדקלם את התאריך: 1717. השנה שבה נוסדה הלשכה הגדולה הראשונה בלונדון. אבל האם לפני כן היה חושך מוחלט? ממש לא.

כשאנחנו מפשפשים בארכיונים, אנחנו מגלים שברחבי אנגליה דלקו "אורות קטנים" – לשכות עצמאיות שפעלו עשרות שנים לפני שמישהו חשב על ארגון ארצי.

הנה כמה מהעדויות המרתקות ביותר ללשכות שפעלו ב"שטח המת" של ההיסטוריה:

1. הדוכס מלשכת צ'יצ'סטר (Chichester) 🦢

בשנת 1733, אח בשם אדוארד הול (Edward Hall) שלח מכתב ללשכה הגדולה בלונדון. במכתב הוא מספר בגאווה שהוא התקבל לבנייה החופשית 36 שנה קודם לכן (כלומר, ב-1696!) בעיר צ'יצ'סטר (Chichester).

ומי קיבל אותו? לא סתם בנאי, אלא הדוכס מריצ'מונד (Duke of Richmond) המנוח.

זוהי הוכחה מדהימה לכך שאצילים רמי מעלה ניהלו טקסים מסוניים בלשכות מרוחקות מלונדון, הרבה לפני המיסוד הרשמי. הלשכה הזו נהגה להיפגש בפונדקים בעלי שמות ציוריים כמו "הברבור" (The Swan) ו"הדולפין" (The Dolphin).

2. המרכז העתיק של יורק (York) 🏰

העיר יורק (York) תמיד טענה שהיא "מֶכָּה" של הבונים החופשיים. ואכן, יש לנו הוכחות:

·         כתב יד עתיק מ-1693 הידוע בשם York No. 4 MS מכיל כותרת בשם
 "the names of the lodge". חשוב לדייק: הכוונה כאן אינה ל"שם הלשכה", אלא לרשימה שמית של חברי הלשכה – הוכחה חזקה לכך שכבר אז היה קיים ארגון חברים מסודר ומוגדר.

·         בשנת 1705, אדם בשם סר ג'ורג' טמפסט (Sir George Tempest) עמד בראש לשכה פעילה בעיר.

הלשכה הזו הייתה חזקה במידה כזו שהיא המשיכה לפעול במקביל ללשכה הגדולה של לונדון במשך שנים רבות.

3. הניסוי של אלנוויק (Alnwick) ⚒️

בעיירה הצפונית אלנוויק (Alnwick) פעלה לשכה שהשאירה לנו פרוטוקולים מסודרים החל מ-1701.

אבל כאן יש טוויסט: זו הייתה לשכה "אופרטיבית" (מעשית) לחלוטין. בניגוד ללשכות האחרות שהחלו לקבל ג'נטלמנים ופילוסופים, הלשכה באלנוויק נשארה לשכה של סתתים עובדים ולא הפכה ללשכה ספקולטיבית מודרנית. היא משמשת לנו דוגמה חיה ל-"חוליה החסרה" בין העבר המקצועי להווה הסמלי.

המסקנה: רשת של נקודות אור ✨

בתחילת המאה ה-18, אנגליה כבר הייתה מרושתת בלשכות – מצ'סטר (Chester) ויורק (York) בצפון ועד צ'יצ'סטר (Chichester) בדרום. הן לא היו כפופות לאף גוף מרכזי, אבל הן ידעו אחת על קיומה של השנייה, והחזיקו ב"מילה", בסימנים ובסודות העתיקים.

הקרקע הייתה מוכנה לאיחוד הגדול שיגיע כמה שנים מאוחר יותר.

 

ג'ון אוברי: האיש שכתב את ההיסטוריה... בצד האחורי של הדף 📝🕵️‍♂️

בהיסטוריה, לפעמים הפרטים הכי עסיסיים לא נמצאים בטקסט הראשי, אלא בהערות השוליים. זה בדיוק המקרה של ג'ון אוברי (John Aubrey), חוקר עתיקות ואספן רכילויות היסטוריות מהמאה ה-17.

אוברי לא התכוון לכתוב ספר היסטוריה על הבונים החופשיים, אבל שרבוט אחד שלו בכתב יד הפך לאחת הראיות הממשיות ביותר שיש לנו על ראשית הבנייה החופשית הספקולטיבית.

הפתק על גב הדף (1691) 📅 בספרייה הבודליינית באוקספורד (Bodleian Library) שמור כתב היד של ספרו, "The Natural History of Wiltshire". אבל הקסם קורה כשהופכים את דף מספר 72. שם, בכתב ידו, אוברי שרבט תזכורת לעצמו:

"מזכר: היום... יש כינוס גדול בכנסיית סנט פול (St Paul's) של אחוות הבונים המקובלים, שבו סר כריסטופר רן (Sir Christopher Wren) יואמץ כאח..."

הערה קטנה זו היא ה"אקדח המעשן" שקושר את האדריכל המפורסם לאחווה שלנו! (ראו פוסטים קודמים)

בונים "חופשיים" או "מקובלים"? 🤔  יש פרט קטן ומדהים בכתב היד של אוברי: הוא כתב בהתחלה "Free-Masons" (בונים חופשיים), ואז מחק את המילה וכתב מעליה "Accepted Masons" (בונים מקובלים (ראו תמונה) התיקון הזה מלמד אותנו המון: באותה תקופה (1691), היה חשוב לדייק ולהבדיל בין סתתים שעובדים באבן ("בונים") לבין ג'נטלמנים שהצטרפו לאחווה ("מקובלים").

מאיפה אוברי ידע על הסימנים והשבועות? 🤫  החלק המעניין באמת מופיע בדף אחר (Folio 73). שם אוברי מתאר במפורש את הסודות של האחווה. הוא כותב שהבונים "מוכרים זה לזה על ידי סימנים וסיסמאות מסוימים" (Certayn Signes & Marks and Watch-words)  ושהם נשבעים "שבועה סודיות" (Oath of Secrecy)  בטקס קבלה רשמי.

אבל איך אוברי, שלא היה בונה חופשי, ידע זאת?  הוא מגלה לנו את המקור שלו - סר וויליאם דאגדייל (Sir William Dugdale). דאגדייל היה אחד ההיסטוריונים החשובים של התקופה, ולא פחות חשוב מכך – הוא היה חמיו של הבונה החופשי המפורסם אליאס אשמול (Elias Ashmole).  כלומר, המידע שאוברי רשם הגיע הישר מהמעגלים הקרובים ביותר של הבונים החופשיים הראשונים.

לסיכום: ג'ון אוברי היה אספן של פיסות מידע. בזכות הרישומים המדויקים שלו (ושל המקור שלו, דאגדייל), אנחנו יודעים שבסוף המאה ה-17 הבנייה החופשית כבר הייתה עובדה קיימת, עם טקסי קבלה ("אימוץ"), שבועות סודיות, ולשכות הפזורות ברחבי המדינה.

הוא אולי לא היה בונה חופשי בעצמו, אבל הוא שמר את הסודות שלו טוב יותר מהסודות של אחרים...

התעלומה של סר כריסטופר רן: האדריכל הגדול או המיתוס הגדול? 🏛️📐

 

 כל מי שמבקר בלונדון מכיר את יצירת המופת שלו – קתדרלת סנט פול (St Paul's Cathedral). אבל עבורנו, הבונים החופשיים, סר כריסטופר רן (Sir Christopher Wren) הוא דמות אפופת מסתורין. האם הוא באמת היה "הנשיא הגדול" (Grand Master) שלנו, או שמא מדובר באגדה אורבנית בת 300 שנה?

מי היה האיש ששיקם את לונדון? 🏗️

לפני שנצלול לתעלומה, חשוב להבין במי מדובר. סר כריסטופר רן (1633–1723) לא היה "עוד" אדריכל. הוא היה איש אשכולות, פרופסור לאסטרונומיה באוקספורד, והאיש שהקים את לונדון מחדש מהאפר לאחר השריפה הגדולה של 1666. יצירת המופת שלו, קתדרלת סנט פול, היא עד היום אחד הסמלים המובהקים של לונדון. על מצבתו בקריפטה של הקתדרלה חרוט משפט בלתי נשכח בלטינית: "קורא, אם אתה מחפש יד זיכרון – הבט סביבך". דמותו הענקית הטילה צל גדול, ולכן אין זה פלא שהבונים החופשיים רצו לנכס אותו לעצמם.

הגרסאות הסותרות של ג'יימס אנדרסון 📚

האשם העיקרי בבלבול לגבי הקשר שלו לבנייה החופשית הוא ההיסטוריון המסוני ג'יימס אנדרסון (James Anderson):

• בספר החוקה של 1723, אנדרסון מזכיר את רן רק פעמיים, ורק כ"אדריכל הגאון", מבלי לטעון כלל שהוא בונה חופשי.
• אבל בספר החוקה של 1738 (15 שנה אחרי מותו של רן), אנדרסון פתאום "נזכר" שרן היה נשיא גדול (Grand Master) במשך עשרות שנים, מ-1685 ועד 1702!

איך ייתכן שרן היה נשיא גדול, אבל הספר הרשמי הראשון של הבונים החופשיים (1723) שכח לציין זאת? 🤔

השתיקה הרועמת 🤫

יש עוד בעיות עם הגרסה המאוחרת של אנדרסון:

1. בנו של כריסטופר רן כתב ביוגרפיה מקיפה על אביו, ולא הזכיר בה ולו במילה אחת את היותו בונה חופשי.
2. כשסר כריסטופר רן נפטר ב-1723, מתוך כל ההספדים בעיתונים, רק שניים הזכירו אותו כ"בונה חופשי ראוי".

אז האם הוא היה בונה חופשי?

ככל הנראה כן, אבל לא "נשיא גדול".

ההוכחה החזקה ביותר נמצאת ביומנו של החוקר ג'ון אוברי (John Aubrey). ברשימה משנת 1691, אוברי כותב שביום מסוים תתקיים "אספה גדולה" בכנסיית סנט פול, שבה סר כריסטופר רן "יואמץ כאח" (Adopted a Brother).

המסקנה ההיסטורית:

סר כריסטופר רן היה, כמעט בוודאות, בונה חופשי ספקולטיבי שהצטרף לאחווה ב-1691. הוא היה אדריכל גאון שבנה את לונדון מחדש, אך התואר "נשיא גדול" והטענה שהוא עיצב את הטקסים שלנו הם כנראה המצאה מאוחרת שנועדה להוסיף יוקרה לאחווה הצעירה של המאה ה-18.

ועדיין, כשמביטים בכיפה של סנט פול, קשה שלא להרגיש גאווה קטנה שאדם כזה נמנה עם שורותינו.

 

היסטוריה של רן מול הבנייה החופשית

קתדרלת סט. פול